<h1>האגור סימן אלף רי"ח</h1>
<h2>דף יא.</h2>
אם ידוע בבהמה קודם שחלבה טרפה. כגון יתרת או הוגלד פי המכה שידוע שהיתה שלשה ימים קודם שחיטה כל הגבינות אסורות. ואם היא בעדר עם הבהמות ונתערב חלבה באחרות כל הגבינות אסורות. ובעל שערים מדור"א כתב על זה פוק חזי מאי עמא דבר. והרשב"א כתב שהולכין בזה אחר שיעור ששים כמו בשאר אסורין. ואם נטרפה על ידי סרכא כתב הרשב"א כיון שאי אפשר לומר עכשיו ודאי נטרפה א"כ יצאה כבר מחזקת הרוב ואין ידוע מאיזה זמן ומספק יש לאסור דספקא דאורייתא לחומרא. והרא"ש כ' להתיר בטרפות שע"י סרכא מפני שאם היו בקיאין לברר, שאפשר שהיה מותר ע"י בדיקה, א"כ הויא ליה ספק ספקא, ספק טרפה ספק אינה טרפה ואם תימצא לומר טרפה אימא אחר כך נטרפה. וכ"כ הטעם בעל השערים. וכן רשב"ם ורב יהודאי גאון. והיכא דנמצאת ודאי טרפה פסקו התוס' הלכה למעשה דאפילו נמצאת אחת מבהמות הרבה שעשו מהן גבינות שכולן אסורות. מרדכי. שאלו לרשב"ם על כבשה שנמצאת טרפה מה לעשות מהגבינות. והשיב אין בידינו להתיר כל דבר הנעשה ממנה תוך ג' ימים. כ"פ בה"ג. אבל קודם ג' ימים מותר. ויש אוסרין כל י"ב חדש. ולא קיימא לן הכי. וכ"כ רבינו ברוך להתיר. וכן המנהג.
